מי אני?
התחלתי לצלם בגיל 15.
החשיפה שלי לצילום היתה דרך לימודים במגמת צילום סטילס בבית ספר תיכון. את המצלמה הראשונה שלי, מצלמת פילם, קיבלתי מדוד שלי שנתן לי את הישנה שלו, דגם ניקורמט של ניקון.
בגלל שהצילום הדיגיטלי היה אז בחיתוליו, ולמדתי לעבוד עם פילם ולהדפיס תמונות לבד, אחרי התיכון צילמתי בעיקר בטיולים ופחות ביום-יום כי כבר לא היה לי חדר חושך נגיש כמו שהיה לי קודם וכל ההתעסקות הרגישה קצת מסורבלת.
במשך שנים התרחקתי מצילום דיגיטלי עד שלא היתה לי ברירה. בשנת 2010 נרשמתי ללימודי תקשורת חזותית ושם נאלצתי להשיג מצלמה דיגיטלית בשביל קורס יסודות צילום. להפתעתי הרבה, ולמרות שקניתי אז רק מצלמת פוקט פשוטה, מאוד נהניתי מהצילום הדיגיטלי. הקורס סיפק לי רענון הכרחי והקומפקטיות גרמה לכך שפתאום היתה איתי מצלמה כל הזמן, שיכלתי לצלם בה באופן אינטואטיבי בכל מקום.
משם באופן הדרגתי התחלתי לצלם יותר ויותר. הייתי שולחת את עצמי למשימות, ממציאה לעצמי תרגילים, מגבילה את עצמי באלמנטים שונים והיו תקופות שהרגשתי שהמצלמה היתה הדבר היחידי שמחזיק אותי. ומתישהו כמובן השתחררתי מהמצלמה הקומפקטית והתקדמתי הלאה.
היום אני אוהבת לצלם בעיקר בטיולים, בחו"ל או בארץ, וגם הרבה פעמים יוצאת לטייל רק כדי לחזור עם תמונות טריות. צילום אנשים גיליתי בשלב מאוחר יותר ואני נהנית לצלם בעיקר בתנועה - מחול, קרקס, תיאטרון ובכלל הופעות חיות ובמות, או צילומי אופנה. התנסיתי גם בצילום אדריכלות, צילום אוכל ותחומים נוספים ובכולם אני מנסה לשמור את מה שאני אוהבת - צילום טבעי ללא תאורה מלאכותית וכמה שפחות בימוי. כי תפקידי כצלמת הוא ללמוד כל פעם מחדש את הסביבה שאני נמצאת בה, ולהבין איך אני מוציאה את המירב מהתנאים שיש לי מבלי להתערב במציאות.
